שלום לך. אני כותב לך את זה רגע וחצי לפני שאני נפרד מויצו. אתה כרגע מתחיל דרך ארוכה מאד. יש יגידו ארוכה מדי. אני זוכר איך זה מרגיש ואני יודע שאתה בטח פוחד, אבל יותר מדי נלהב כדי לייחס לזה משמעות. זה בסדר. זה טבעי. גם אני פחדתי וניסיתי לכפר על זה עם התלהבות. הכל נראה חדש ומרתק ורציתי להשתלב ולקחת חלק ולהראות שאני יודע. אני יודע שאתה יודע. אבל אתה צריך ללמוד. אתה צריך ללמוד איך לדעת. איך להשתלב. איך להצליח. איך לנשום.
תנשום.
בעוד ארבע שנים, כשתיגש לפרוייקט הגמר, אתה תיאלץ להתמודד מעל הכל עם עצמך. אתה תתעמת עם שאלות שלא בטוח שבחנת אותם עד היום. שאלות לגבי עיצוב, לגבי הכישורים שלך, לגבי היכולות שלך, לגבי ארבע השנים האחרונות. אתה תתחיל להסתכל על הנושאים הללו בפרפורציה. אתה תתחיל להכניס דברים לפרופורציה. מעל הכל אתה תשאל את עצמך שלוש שאלות:
1. במה אני טוב?
2. מה מסקרן אותי?
3. מה מעניין אותי לדבר עליו?
שלוש שאלות פשוטות שמכילות עולמות שלמים. בשלוש השאלות האלה אתה תתמצת את היותך מעצב. הם נראות אולי פשטניות מדיי, אבל אם תיקח איתך את העומד מאחוריהן בארבע שנים הקרובות, הם הדברים שיעזרו לך לשמור על פרופורציות לאורך כל הדרך.
במה אני טוב? אילו תחומים בעיצוב מרגישים לי נוח? לאילו אני מתחבר? באילו תחומים אני שולט? איור? טיפוגרפיה? אולי דווקא עריכה וידאו? תלמד להסתכל ולעקוב כדי להכיר את היכולות האישיות שלך. הבן את המגבלות שלך ואת הכישורים שלך. ואז תנסה להבין איך שניהם נקשרים. בעבודה תתבסס על הדברים שאתה טוב בהם, על מה שאתה מרגיש שאתה שולט בו. תלמד את מה שאתה לא אבל תתבסס על מה שכן. אל תפעל בכוח היכן שאתה לא רק כדי להכיר את זה. גם כדי לחקור מערות לומדים קודם להשתמש בפנס. לנסות ולטעות זה חשוב אבל חשוב לנסות ולטעות כדי ללמוד.
מה מסקרן אותי? מה הייתי רוצה לחקור? במה הייתי רוצה להתנסות? לווא דווקא טכניקה חדשה. אולי דרך ביטוי חדשה? סגנון מחשבה? רפרנטים שעוד לא נגעתי בהם? עולם העיצוב מלא בעולמות תוכן שמחכים שתגלה אותם. כל פעם עולמות אחרים ייתקשרו לבריף. תמצא את אלה שמסקרנים אותך ואותם תחקור. מחקר לא מעניין הוא לא מחקר, אלא מטלה. ואני יודע שקשה לך עם מטלות, גם לי.
מה מעניין אותי לדבר עליו? איך אני יכול להכניס קצת עניין למטלה כדי שאני אהנה ממנה? בכל דבר ניתן למצוא עניין, רק חשוב לדעת להסתכל נכון. אל תנסה למצוא בכוח את המרשים ביותר או הגדול ביותר לתרגיל. הסיפור חשוב יותר מהאובייקט, הדימוי מעניין יותר מהפריט. אם הצלחת למצוא זווית מעניינת או גישה רעננה, לאף אחד לא יהיה אכפת שמדובר בפוסטר של הכסא שלך, סרטון שלך מכין פופקורן או במיתוג פסטיבל סביב השלולית במגרש החנייה של ויצו.
תנשום עוד קצת. התשובה הנכונה ברוב המקרים היא ג'.
תפחד, זה בסדר. אתה לא טוב בהכל וסביר להניח שחבריך לשכבה טובים יותר בדברים מסויימים. זה בסדר גמור. תלמד לעבוד איתם ביחד כדי לנצל את הראייה האחרת. תזכור להכניס לפרופורציות, הכל - קורסים, תרגילים, ביקורות, מרצים, חברים לכיתה. תעקוב אחר שלושת השאלות
אתה עומד בפני דרך קשה מאד ומאתגרת. דרך שתוביל אותך לגבולות שלא ידעת עליהם ולאיזורים שלא ביקרת בהם. אתה תגלה על עצמך בארבע שנים הקרובות יותר ממה שגילית עד היום. אתה תבכה ואתה תצחק, אתה תיפול ואתה תקום, אתה תידרדר ואתה תרוץ למעלה, אתה תוריק דם ואתה תעמוד בגאווה. אם תזכור לעצור ולהסתכל מדי פעם אתה גם תבין את הדרך, ולאט לאט, צעד צעד אתה תגיע לסופה בראש מורם. אם גם תשכיל להפנים את שלוש השאלות הללו במהלך הדרך, אתה תעמוד ערב המפגש עם המנחה של פרוייקט הגמר ותגיד לעצמך שלוש מילים - אני מוכן להתחיל.
ממני, עצמך של שנה ד'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה